גז"ד למורשע בתקיפת קטינה עוברת אורח ובצוע מעשה מגונה תוך איומים

            פתח דבר:

1.                   הנאשם שלפניי, הורשע ביום 16.7.13, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345ב(1) ו-(3), לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"), ובעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע בעבירות המיוחסות לו. כמו-כן הוסכם על הצדדים כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, וייערך תסקיר בדבר מצבה של נפגעת העבירה. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

עובדות כתב האישום המתוקן:

2.                   בתאריך 22.6.13, סמוך לשעה 2:30, הלכה --, קטינה ילידת 17.9.97 (להלן: " המתלוננת"), בדרך המובילה לביתה מאזור מרכז ... ב... לשכונת ... באותה עת יצא הנאשם מביתו כשכוונתו למצוא בחורה, להפשיטה ולבצע בה מעשה מגונה. על-מנת לממש כוונה זו בלי שיעלו על עקבותיו, עטה הנאשם על ידיו כפפות אותן נטל מביתו. הנאשם הגיע לדרך הנ"ל בסמוך לזמן שעברה בה המתלוננת, ומשהבחין בה החל לעקוב אחריה כשהוא הולך צעדים ספורים אחריה. סמוך ל"גן ...", ומשהרגישה המתלוננת כי הנאשם עוקב אחריה, סובבה את פניה לאחור. בשלב זה, בניסיון להסיח את דעתה מכך שהוא עוקב אחריה, הנאשם החל שורך את שרוכי נעליו ופנה אליה בבקשה שתסביר לו כיצד להגיע לשכונת ... המתלוננת, שהבחינה בשלב זה בכפפות אותן עטה הנאשם, החלה לחוש אימה ופחד ולא השיבה לנאשם.

3.                   הנאשם התקרב למתלוננת מאחור, תפס אותה בשתי ידיו, ולאחר מכן שם את שתי ידיו על-גבי פיה בניסיון למנוע ממנה מלצעוק ומלהתנגד לו. המתלוננת ניסתה להוריד את ידיו של הנאשם מפיה תוך שהיא צועקת ומבקשת ממנו כי יניח לה. הנאשם התעלם מתחנוני המתלוננת, אחז בה בכוח והפילה על הרצפה במקום, כשהוא משכיבה על גבה. הנאשם התיישב על ירכי המתלוננת, חנק את צווארה ביד אחת ובידו השנייה הכה אותה מכות אגרופים בפניה, על-מנת להתגבר על התנגדות המתלוננת, לגרום לה לאבד את הכרתה ולבצע בה את זממו. במהלך המאבק אף נשך הנאשם את אחת מאצבעותיה של המתלוננת. בעוד הנאשם יושב על ירכי המתלוננת, הפשיל הוא מעליה עד למותניה את חולצתה, קירב את ראשו לחזה והריח אותה. בשלב זה הצליחה המתלוננת לדחוף את הנאשם מעליה תוך שהיא ממשיכה לזעוק לעזרה, אולם הנאשם שב ותפס בה בחוזקה ברגליה, הפילה לכיוונו, אחז בגרונה ואיים עליה באומרו לה: "אם את מוציאה עוד מילה מהפה אני הורג אותך".

4.                   ד.ש. ו-ט.א., אשר ישבו באותה עת ב"גן ...", שמעו את צעקות המתלוננת וחשו למקום בו נאבקה בנאשם. משהבחין הנאשם בשניים, ובאנשים נוספים שהתקבצו למקום לסייע למתלוננת, נמלט. לאחר מרדף, עוכב הנאשם ע"י האנשים הנוספים עד שהגיע כוח משטרתי שהוזעק למקום.

5.                   כתוצאה מהמכות שהכה הנאשם במתלוננת והאלימות שהפעיל כלפיה, נחבלה המתלוננת בראשה, בפניה, באצבעה הימנית, בברכיה ובירכיה והיא סבלה מכאבים בצלעות.

תסקיר שירות המבחן:

6.                   הנאשם, בן 20, רווק, ובן למשפחה דתית-מסורתית, בוגר 12 שנות לימוד ובעל תעודת בגרות. בשנתיים האחרונות ועד למעצרו למד בישיבה. מצבו הבריאותי והנפשי תקין בדרך-כלל. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן כי היה תלמיד מקובל, ללא בעיות תפקודיות או חוויות חריגות. בניגוד לדבריו, בני משפחתו תיארו אותו כתלמיד דחוי, חלש ולא אהוב. בפני שירות המבחן הוצג מכתב מראש הישיבה, לפיו הנאשם רציני, שקט ומופנם, ובעל הישגים לימודיים טובים.

7.                   הנאשם נטל אחריות לעבירות המיוחסות לו, תוך ביטוי תחושות חוסר אונים ואומללות, לצד קושי לעמוד על המניעים שעמדו מאחורי מעורבותו. ניכר ניתוק רגשי בין המלל לבין החוויה הרגשית, ובשלב זה נראה כי הנאשם אינו פנוי לחשוב על השלכות מעשיו ולגלות אמפטיה אמיתית כלפי המתלוננת. לדבריו, הוא ביצע את המעשה במהלך חופשת סוף שבוע מלימודיו. בתום ארוחת השבת יצא למועדון חברתי, וחזר לבית הוריו בשעה 1:00. הוא חש כי הוא מתקשה להירדם ויצא מהבית לבצע את זממו. הוא עטה על-גבי ידיו כפפות ויצא במטרה "לתפוס בחורה", כשבכוונתו "להתנפל" על צעירה, לעלף אותה, ולאחר מכן להפשיט אותה וזאת רק בכדי לראות אותה עירומה, כך לטענתו. במענה לשאלות, השיב הנאשם כי התכוון לגרום לבחורה להתעלף באמצעות חניקה ואז להפשיט אותה. עוד ציין הנאשם כי מספר שבועות לפני כן יצא מביתו לחפש בחורה, כשבכוונתו לבצע מעשה דומה, אך כוונתו לא יצאה אז לפועל מכיוון שלא מצא בחורה, באותו מקום וזמן. הנאשם שלל כי חש הנאה מעצם גילוי האלימות, וטען כי מדובר באמצעי להשיג את מבוקשו. הנאשם לא שלל קיומם של דחפים מיניים מוגברים, אך מסר כי בחווייתו הוא שולט בדחפיו המיניים. הנאשם הסביר את מעשיו על רקע תחושות בדידות ודחייה מהן הוא סובל, כשביצוע העבירה שימש דרך לפורקן, תוך התעלמות וניתוק מחומרת מעשיו והשלכותיהם.

8.                   להתרשמות שירות המבחן, ניתן לזהות במעשי העבירה של הנאשם אלמנטים של תכנון וכוונה, בבחירת סיטואציה ומקום, בהם הקורבן נמצאת לבדה ומתאפשרת לו שליטה תוך בידוד הקורבן וניצולה לסיפוקו המיני. הנאשם עטה כפפות על ידיו על מנת לטשטש את עקבותיו ותכנן לממש את זממו, לאחר הבאת הקורבן למצב של עילפון באמצעות חניקה ובכך למנוע את התנגדותה. התקיפה הייתה מלווה בשימוש באלימות, כאשר התנהגותו המינית של הנאשם המשיכה, חרף ביטויי המצוקה של הקורבן, והוא הפסיק את מעשיו רק עקב התנגדות פיזית מצדה. לדברי הנאשם, הוא הבחין במצוקת המתלוננת, אך התקשה לשלוט במעשיו. עוד ניכר מהמידע שהתקבל מן הנאשם ומבני משפחתו, כי המעשים בוצעו בעקבות מצב נפשי מתמשך בו חש הנאשם בדידות, דחייה וחוסר סיפוק. הנאשם עסוק בעצמו ובמחיר שהוא משלם, כאשר הוא רואה במעשה העבירה "פיצוי" ותוצאה לתחושות החסך והתסכול שבתוכו. להערכת שירות המבחן קיים סיכון לביצוע עבירות מין דומות בעתיד, בטרם יעבור הנאשם טיפול ייעודי בתחום של עבריינות מין. בשקלול הנתונים, ובהם קושי בשליטה בדחף מיני, שימוש באלימות וקשיים אישיותיים, ובטרם עבר טיפול, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית שתתבצע במסגרת פתוחה, והמליץ על שילובו בטיפול במסגרת בתי הסוהר.

תסקיר נפגעת העבירה:

9.                   בעניינה של המתלוננת, קטינה אשר מלאו לה 16 רק לאחרונה (בעת האירוע המתואר בכתב האישום המתוקן לעיל הייתה בת פחות מ-16), נערך תסקיר מפורט המתאר את מצבה לאחר הפגיעה. בפתח התסקיר נכללה בקשה של השירות לילד ולנוער לחסות את תוכן התסקיר מפני הנאשם, אשר נומקה בטעמים שבטובת המתלוננת ומשפחתה, ומאחר שהנאשם הנו שכן של המתלוננת, קיימת רגישות גבוהה לתכנים שבו, וחשיפתם עלולה לסכן את שלומה הנפשי. עוד יצוין, כי במהלך הדיון שנערך ביום 3.10.13 ביקש ב"כ הנאשם לעיין בתסקיר נפגעת העבירה, וב"כ המאשימה התנגדה לבקשה. על-פי החלטתי, ניתנה לב"כ הנאשם בלבד זכות עיון בתסקיר, כאשר לא יוותר בידיו העתק ממנו, והוריתי לב"כ הנאשם שלא למסור פרט מתכני התסקיר לנאשם.

10.               מפאת חיסיון התסקיר בפני הנאשם, אמנע מלפרט את הכלול בו בגזר-הדין, ואולם עיינתי בו ועמדתי על הפגיעה שנגרמה למתלוננת עקב האירוע ועל הנזקים מהם היא ומשפחתה סובלים מאז. בתמצית, אציין, כי עבור המתלוננת מדובר בחוויה טראומטית, וההערכה היא כי היא מצויה בסיכון גבוה לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית לאור התסמינים שתוארו בתסקיר, מהם היא סובלת. עוד צוין בתסקיר כי לאור הזמן הקצר שעבר מאז הפגיעה במתלוננת, קשה עדיין לאמוד את גודל הנזקים שנגרמו לה ואת ההשפעה על חייה בעתיד.

עדויות אופי:

11.               במהלך הטיעון לעונש, נשמעה עדותו של מר מ.ד., מנהל התיכון בו למד הנאשם. לדבריו, הוא מכיר את משפחת הנאשם מזה 20 שנים, והאירוע הנו חריג בנוף חיי המשפחה והקהילה. הוא תיאר את הנאשם כאדם שקט, מופנם ואהוב על חבריו, אשר תפקד לאורך השנים כתלמיד נורמטיבי. לדבריו, יש לנאשם פוטנציאל להשתקם, בעזרת משפחתו וקהילתו.

12.               עוד נשמעה במהלך הטיעון לעונש, עדותה של אמו של הנאשם. לדבריה, לה ולמשפחתה קשה מאוד עם המעשה שביצע הנאשם, והיא הביעה אמפטיה למצבה של המתלוננת. היא תיארה את הנאשם כילד שקט ומופנם וכמי שחווה בילדותו מצוקה נפשית. לדבריה, הנאשם זקוק לעזרה מכיוון שמצבו הנפשי הולך ומידרדר, ובמטרה לשקמו ולחזור לתרום לחברה.

טיעוני המאשימה לעונש:

13.               ב"כ המאשימה עמדה על פגיעת מעשי הנאשם בביטחונה האישי, בגופה, בכבודה ובפרטיותה של המתלוננת, ובתוך כך בערכים המוגנים של כבוד האדם, גופו וחירותו. כן הפנתה המאשימה לפסיקה שעסקה בפגיעה בשלמות גופה של אישה, הגורמת לנזק פיזי ונפשי, לביזוי ולהשפלה. לעבירה בה הורשע הנאשם קבע המחוקק עונש מזערי, של רבע מתקופת המאסר שנקבעה לעבירה, קרי - 30 חודשי מאסר - ממנו ניתן לסטות רק בהינתן טעמים מיוחדים.